דליפת שתן יכלה להיגרם ממגוון סיבות והן יכולות להשתנות לאורך החיים, אבל אם אצטרך לסכם את זה בסיבה אחת, היא תהיה עבודה לא מיטבית של רצפת האגן. העבודה של המערכת הזו שבנויה משרירים, רצועות ועצבים יכולה להשתנות ממספר סיבות:

1. הילדים שלנו – הם חמודים והם כל עולמנו, אבל הדרך שלהם לעולם עברה דרך רצפת האגן שלנו. הן ההיריון והן הלידה יכולים לגרום לשינויים ברצפת האגן כמו מתיחה של רצועות כתוצאה מההיריון, לידה מאוד ארוכה או מאוד קצרה – כזו שנחשבת טראומטית לרצפת האגן, או אפילו צלקות. צלקות ברצפת האגן יכולות להיגרם הן מקרעים או חתכים שקרו במהלך לידה והן מניתוחים באזור האגן. היווצרות של צלקת הוא תהליך טבעי אחרי פציעה של רקמה כלשהי בגוף, אבל התהליך הזה משנה את המבנה של הרקמה בסביבה של הצלקת ולעיתים השינוי הזה יכול להשפיע על תפקוד השרירים.
2. הגיל – כולנו מתבגרים, זה חלק מהחיים, ומי שכבר עברה דבר או שניים וודאי תוכל להעיד שהגיל מביא איתו מגוון שינויים לחיים. אחד השינויים הוא ירידה דרמטית בייצור של האסטרוגן בגוף. הריריות של השופכה ושל הנרתיק (איפה שנמצאת רצפת האגן) הן רקמות שתלויות באספקה שוטפת של אסטרוגן לצורך תפקוד מיטבי. כשהאספקה יורדת או כמעט נעלמת גם התפקוד של האזורים האלה עשוי להיפגע.
3. מחלות בדרכי הנשימה פוגעות באיכות החיים בהרבה מובנים, אחד מהם הוא דליפת שתן במאמץ. כאן הכוונה היא לשיעול כרוני, כזה שמלווה אותך כל השנה או רק בעונות מסוימות, אבל תמיד חוזר.

4. גנטיקה – להרכב הרקמות שלנו יש תפקיד חשוב בשמירה על רצפת האגן. כל הרקמות הרכות בגוף שלנו מורכבות משני חומרים עיקריים:

   • קולגן – אותו קולגן שאנחנו מחפשות בקרם הפנים חשוב גם לאיברים שלנו; זה החומר שהופך את הרקמות שלנו למוצקות וחזקות יותר. 
   • אלסטין – כשמו כן הוא, הופך אותנו לאלסטיים יותר.

   הרכב הרקמות נקבע בין היתר על ידי הגנים שלנו – מה שקיבלנו מאבא ואמא. אז אם אמא שלך או אחותך בסביבה, אולי תשאלי אותן מה מצב רצפת אגן שלהן?