למה פעילות גופנית לא שוחקת את הסחסוסים?
"כואב לי כי שחקתי את הגוף בספורט" – את המשפט הזה אני שומע לפחות פעם בשבוע. אז בואו נחשוב קצת על האמירה הזו. עיסוק בספורט, במיוחד ספורט תחרותי, יכול להביא את הגוף למצבי קיצון, מצבים שיכולים ללא ספק לפגוע בגוף. אבל רובנו עוסקים בפעילות גופנית "בשביל הכיף" ולא טוחנים את הגוף כדי להוריד עוד כמה שניות בתחרות ריצה או להרים משקל מטורף מעל הראש. שמתאמנים בצורה לא נכונה ומותאמת למצב הגוף ולעקרונות בסיסיים של אימון (כמו מנוחה מספקת בין אימונים) אפשר להיפצע, אבל ברוב המקרים אימון נכון יכול למנוע פציעה ואפילו לעזור בתהליך ההחלמה מפציעה.
הקיה שהפכה לפרארי
במהלך הקריירה שלי כפיזיותרפיסט יצא לי לשמוע לא פעם את המטאפורה הבאה מפי אנשים שסבלו מכאבי ברכיים. "אני חושב שכל הריצה הזו שחקה לי את הסחוסים בברכיים. זה כמו רפידה בבלם של האוטו, אתה משתמש יותר מידי בברקס והרפידה הולכת". המשפט הזה נכון בבסיסו. באמת שימוש יתר בבלם יגרום למוסכניק להחליף את הרפידה. אבל כשמדובר בסחוס, המצב לא פשוט כמו הבלם. סחוס, כמו כל רקמה חיה, בנויה מתאים שכל הזמן מתחדשים ופועלים בשביל לשמור על הסביבה שלהם. בשונה אולי מרקמות אחרות, באמת לסחוס יש יכולת התחדשות נמוכה יותר, אך הוא עדיין מתפקד כמו כל רקמה אחרת בגוף. בדומה לשרירים או לעצמות, גם סחוס יכול לגדול ולהתחזק בתגובה לאימון. מחקר שפורסם בשנת 2018 בעיתון המדעי Nature מצא שלאנשים שרצים מעל 50 קילומטרים בשבוע היו דיסקים בין חולייתיים (הסחוסים באזור הגב) גדולים ובריאים יותר מאשר אנשים לרצו פחות קילומטרים בשבוע, או שלא רצו בכלל. כמובן שהמסקנה היא שכל אדם שסובל מבעיה בגב צריך להתחיל לרוץ, אבל המחקר מלמד שגם רקמות סחוסיות מגיבות בצורה טובה לעומס מפעילות גופנית.
דמיינו לרגע מכונית קיה פיקנטו כסופה שנת 2017. עכשיו דמיינו שכשאתם נוסעים איתה מפעם לפעם כוח הסוס מתחיל לעלות בהדרגה. אחרי חודשיים של נסיעות קצת יותר קל לה בעליות ופתאום הפתיחות שלה מהירות יותר. אחרי שנה של נסיעות הצבע של הקיה מתחיל להשתנות לאדום עמוק, הגלגלים הופכים גדולים יותר עד שבוקר אחד אתם מניעים את הקיה ושומעים שאגה של מנוע 4500 סמ"ק, 8 צילינדרים המספקים 562 כוחות סוס. אתם יוצאים מהרכב ומגלים שהקיה פיקנטו החמודה שלכם הפכה לפרארי 458. אתם לא מבינים מה קורה פה, איך זה יכול להיות שהרכב שלכם ששילמתם עליו פחות מחמישים אלף ₪ הפך לרכב פאר בשווי של מעל מיליון ₪.
רגע לפני שאתם חושבים שירדתי מהפסים אני רוצה שתחשבו מה קורה לאותם אנשים שמחליטים לעשות שינויי בריאותי בחיים שלהם. יש מאות סיפורים על אנשים הפחיתו במשקל הגוף ונכנסו לכושר מטורף. השינוי בדרך כלל כולל הרגלי אכילה טובים יותר, קצת יותר שעות שינה והרבה יותר פעילות גופנית. אותם אנשים נכנסו לחדר הכושר והחליטו להעמיס על הגוף שלהם על ידי הרמת משקולות, אימוני התנגדות, שיעורים אירוביים ועוד. העומס הפיזי, ביחד עם מנוחה מספקת ותזונה טובה הובילה להגדלת מסת השריר, הפחתה באחוזי השומן וכושר פיזי שנמצא בשיאו.
כל מערכות הגוף מגיבות
כמעט כל מערכות הגוף שלנו מגיבות בצורה טובה לעומס, בהינתן שהעומס נמצא בגבול הסביר. העומס מאותת לגוף להשתנות. והוא אכן משתנה. השרירים הופכים גדולים יותר, עצמות הגוף מתחזקות, מערכת העצבים הופכת חדה יותר (ואפילו גורמת להפעלה טובה יותר של השרירים), מערכת החיסון משתפרת, מערכת הנשימה מעלה את הסבולת שלה ובגדול כל הגוף עולה מדרגה בסולם התפקוד. גם רקמות החיבור, אותן רצועות, גידים וסחוסים, מגיבים טוב לעומס. פעילות גופנית שמבוצעת באופן הדרגתי יכולה לגרום להגדלה בכוח הגידים (דרך ייצור של יותר סיבי קולגן ואלסטין) ואפילו ביצירה וחידוש של סחוסים. כמובן שיותר מידי עומס פיזי יכול לגרום לנזק, אבל היתרון של ביצוע פעילות גופנית הרבה יותר גבוה מלא לעשות פעילות כלל.
הטיסה הקרובה למאדים
אחת הבעיות שתהיה זקוקה לפתרון בטיסה של אנשים למאדים היא חוסר העומס בחלל. כבר היום בתחנת החלל הבינלאומית נמצאים אסטרונאוטים שכוללים בלוח הזמנים היומי שלהם בילוי בחדר הכושר שבתחנה. האימון כולל שעתיים וחצי של פעילות בעצימות די גבוהה, שישה ימים בשבוע. הסיבה לאימון כל כך אינטנסיבי היא בשביל לפצות על חוסר העומס שבסביבה חסרת משקל. בשורה התחתונה, הגוף שלנו חייב עומס בשביל לשמור על תפקוד תקין. אז מה קורה כשאנחנו חייבים לפחית בעומס? ניקח לדוגמה אדם מבוגר שסובל מאוסטאוארטריטיס (שחיקת סחוס) ומכאבי ברכיים בזמן פעילות גופנית. בכל פעם שהוא הולך, עולה מדרגות או עושה פעילות גופנית הכוללת את הרגליים מופיעים להם כאבים חזקים בקדמת הברך שלא מאפשרים להמשיך בפעילות. כמובן שהרעיון הטוב ביותר הוא להימנע מהפעילות הגורמת לכאב, אבל הירידה בעומס הפיזי לאורך זמן יכולה לגרום לפגיעה בתפקוד הגוף. הפגיעה בגוף בשל חוסר עומס יכולה להיות קריטית במיוחד באוכלוסייה המבוגרת, שכן עם הירידה בתפקוד יש עליה בסיכון לנפילות, ירידה ביכולת האירובית וירידה כללית בכוח (שמובילה לעוד הרבה בעיות אחרות שנרחיב עליהן בכתבה נפרדת).
איך מעמיסים על הגוף מבלי לגרום לכאב?
בואו נשבור אחת המיתוס הבא: "בשביל אימון אפקטיבי חייבים להתאמן לפחות שעה". לא ולא!
הרבה שיעורי סטודיו, אימונים אישיים ותוכניות אימון אורכות בין 45 דקות לשעה וחצי. הזמן הזה התקבע בתודעה של אנשים כזמן הנדרש לאימון אפקטיבי. אכן, יש חשיבות מסוימת לזמן ועצימות האימון, אבל בשביל לא "לשלם" אחרי אימון בתוספת של כאב אפשר להפחית את משך האימון למספר דקות בודדות. במילים אחרות, אפשר לאכול את האימון במנות קטנות. גם 10 דקות של פעילות יעשו את העבודה. לאורך זמן ועם השיפור ביכולת הגופנית משך האימון שניתן לעשות ללא כאב יעלה.
מוזמנים לקרוא את הכתבה "7 טיפים לחיזוק הגב ללא תוספת כאב".
אפשר לחזור להתאמן גם ללא כאב - מוזמנים להשאיר פרטים ונחזור אליכם








