יש לשאלה הזו תשובה קצרה ותשובה קצת יותר ארוכה. אבל לפני שנענה עליה נבדיל בין שני סוגי פציעות*. פציעות הקשורות לעומס קיצוני על הגוף, כמו נפילה, חבלה, תנועה חדה שבדרך כלל גורמות לפציעות אקוטיות כמו שברים, מתיחות קרעים ועוד. הסוג השני הוא פציעות הקשורות לעומס נמוך יחסית אבל ממושך. פעילויות כמו הליכה, ריצה, שחיה או כל תנועה שחוזרת על עצמה. הפעילות יכולה להיות כמעט ללא עומס, כמו ישיבה למשל. אבל כולם יודעים כמה זה לא טוב לשבת יותר מידי בלי לזוז, מספר שעות ביום ולמשך חודשים.

אז איך נפצעים? התשובה הקצרה במקרה של פציעה אקוטית היא ביש מזל. פשוט להיות במקום הלא נכון ברגע הלא נכון עם העומס הלא נכון. בדומה לאדם שרץ ולא שם לב לבור בכביש תוך כדי שהקרסול מחליט "לבדוק מה יש בבור". העומס על הקרסול גורם לו לעשות חצי סיבוב עד שהופ, יש לנו נקע. אבל במקרה השני של העומס המצטבר, פה הדברים נעשים יותר מעניינים.

גוף האדם זו מכונת הסתגלות. הכוונה היא שהגוף שלנו כל הזמן משתנה על פי העומס המופעל עליו. העומס המופעל על הגוף בחדר הכושר גורם לשרירים לגדול. העומס המנטלי כשאנחנו לומדים לנגן על כלי נגינה חדש גורם לקשרים חדשים בין תאי עצב במוח. העומס בכל מיני תנוחות יוגה הופך אותנו לגמישים יותר. אז איך כל זה קשור לפציעה וכאב?