credit by: @zybliky, freepik

במהלך ההיריון אנחנו קוראות כל שבוע מה קורה לעובר שלנו ועסוקות בגוף המשתנה. כשהלידה מתקרבת אנחנו קונות את העגלה הכי טובה ובוחרות את מרכך הכביסה עם הריח הכי טוב. אבל לקראת רגע האמת יש דבר אחד שמטריד את רוב הנשים לפני הלידה – קרעים. רוצה לדעת מה זה אומר, איך להתכונן הכי טוב ואיך להתמודד איתם אחרי הלידה? כל המידע לפנייך

קרעים בפרינאום וחתך חיץ הם תופעה שכיחה אצל נשים רבות במהלך הלידה, בפרט הלידה הראשונה. נכון, המחשבה עליהם מדאיגה אבל חשוב להבין מה הם ואיך ניתן לנהל אותם- לפני, בזמן ואחרי הלידה. בואי נבין מתי ולמה הם קורים, איך אפשר להתכונן אליהם במהלך ההיריון ולקראת הלידה, מה כדאי לעשות ומה לבקש מהצוות בחדר הלידה ואיך להתמודד איתם אחרי הלידה.

רגע, מה זה פרינאום בכלל??

הפרינאום היא רקמה דקה שנמצאת בין הזוית התחתונה של השפתיים של הפות לבין פי הטבעת. במהלך הלידה מופעל עומס מאוד גדול על האזור הזה וכתוצאה מכך יכולים להיווצר קרעים של אותו אזור. חשוב לדעת שקרעים יכולים להיווצר גם באזורים אחרים סביב פתח הנרתיק אבל האזור הזה הכי מועד לקרעים בגלל חלוקת העומסים בלידה.

למה אני צריכה לדאוג מזה?

ראשית, זה לא כל כך נעים להתמודד עם תפרים בפרינאום אחרי הלידה. לרוב הנשים קשה לשבת ואפילו ללכת, מה שמשפיע מאוד על היכולת לטפל בתינוק. מעבר לכך חשוב להבין שהפרינאום היא הרקמה שמחברת בין הנרתיק לבין פי הטבעת וקרעים גדולים עלולים לפגוע גם בסוגרים של פי הטבעת ולהשפיע מאוד על היכולת שלנו לשלוט בסוגרים.

קרעים בפרינאום מתחלקים לארבעה סוגים:

1 .קרע קל, ממש שריטה.
2. הדרגה הנפוצה ביותר של קרעים בלידה שפוגעת לרוב בשכבת השרירים השטחית של רצפת האגן. כשעושים חתך יזום בלידה, אפיזיוטומיה, גם היא נחשבת לקרע בדרגה 2.
3. את הדרגה הזאת מחלקים לשלוש תתי דרגות והוא מתייחס לפגיעה ברמות שונות של הסוגר החיצוני והפנימי של פי הטבעת.
4. הקרע הזה הכי פחות שכיח והוא מערב את שני הסוגרים של פי הטבעת וגם את הרירית הפנימית של הרקטום, שזה החלק הסופי של מערכת העיכול.
כן, זה נראה מבהיל, אבל אנחנו כאן כדי לעשות סדר ולא להיבהל! אז בואו נגיע לתכל'ס:

איך אפשר להימנע מקרעים?

החדשות הרעות הן שאין לנו באמת דרך טובה לדעת בוודאות.
החדשות הטובות הן שיש דרכים להפחית את הסיכון לקרעים, בעיקר את הקרעים בדרגה גבוהה. יש דרכים שתלויות בנו ויש כאלה שלא.
הכנה טובה של רצפת האגן והפרינאום היא חשובה מאוד. אני ממליצה כל אישה להגיע ללמוד איך לעשות עיסוי לפרינאום בצורה שתתאים לתחושות שלך, לאנטומיה שלך ולמגבלות שלך (שיכולות להיות גופניות, רגשיות ועוד…). את העיסוי מומלץ לעשות משבוע 34-36 ולהתמיד עד ללידה.
בזמן הצירים הרבה מיילדות מציעות לעשות עיסוי פרינאום לאישה היולדת. מחקרים הראו שקומפרסים חמים יכולים להיות יעילים אף יותר. אל תתביישי לבקש מהמיילדת שלך.
אם יש לך אפשרות לשהות במים עד ללידה זו גם אפשרות טובה. המים החמימים מרככים ומכינים את הפרינאום ליציאת העובר.


החלק המאתגר ביותר הוא הלחיצות עצמן. הרבה נשים מרגישות שהן לא יודעות או לא לוחצות נכון וכתוצאה מכך יכולה להיו פגיעה משמעותית בפרינאום. אפשר וכדאי להתכונן לשלב הלחיצות להכיר את הגוף שלך ומה את יכולה לעשות איתו בשלב הקריטי הזה של הלידה. הכנה ללידה בעזרת אולטרסאונד היא אחת הדרכים היעילות ללמוד איך לעבור את השלב הזה בצורה המיטבית. במפגש כזה את תקבלי הצצה לגוף שלך ותראי בזמן אמת את התנועתיות של רצפת האגן ושל העובר לכיוון תעלת הלידה בתגובה למה שאת עושה עם הגוף שלך. במפגש את תלמדי איזו תנוחה הכי יעילה בשבילך לשלב הלחיצות, אילו אסטרטגיות נשימה הכי יעילות ונוחות לך, איך לא לבזבז את האנרגיה שלך. ולא נשכח את המלווה שלך בלידה. במפגש הזה המלווה ילמד איך לעזור לך בצורה היעילה ביותר, איך לתמוך בגוף שלך ואיך לא להתעייף בזמן הזה כדי להיות שם בשבילך.

ומה זה חתך חיץ?

חתך חיץ הוא חתך שעושה הצוות הרפואי בחדר הלידה בשלב שלקראת יציאת התינוק. בעבר נהגו לעשות כמעט לכל יולדת חתץ מתוך אמונה שזה ישפר את תוצאות הלידה. היום הנטייה היא להימנע ככל הניתן מביצוע חתך חיץ והוא מבוצע רק במקרים קיצוניים. המצבים העיקריים שבהם יבוצע חתך חיץ הם כאשר העובר במצוקה וכבר נמצא נמוך בתעלה ולא מצליח לצאת או כאשר המיילת מזהה שהאישה היולדת עלולה להיקרע קרע גדול שעלול לפגוע באיכות החיים שלה. החתכים גם מבוצעים לרוב בלידות מכשירניות (כמו ואקום למשל) שם לרוב יש מצוקה או צורך בהול לחלץ עובר שלא מצליח לצאת לבד, אבל לא תמיד.
רוב החתכים ממוקמים מימין לקו האמצע של הפרינאום בכיוון אלכסוני. הסיבה לכך שהחתך הוא צידי ולא בקו האמצע היא על מנת להגן על פי הטבעת ולמזער את הסיכוי לפגיעה בו בלידה.

מה עושים אם בכל זאת נקרעתי?

אחרי קרע בדרך כלל עושים תפרים. את התפרים עושים בחדר הלידה ממש אחרי לידת השליה. במידה וילדת עם אפידורל תוכלי לבקש תוספת בשביל אלחוש ובמידה וילדת ללא אפידורל תוכלי לבקש זריקת הרדמה מקומית (זה נשמע רע אבל אחרי שיצא משם תינוק הרגשת הכל זה כנראה כבר לא ירגש אותך).
אחרי הלידה הרבה נשים חוות נפיחות וגודש באזור הפרינאום.

הנפיחות יחד עם הצלקת הטרייה מייצרים כאב שיכול להקשות על ישיבה וכפועל יוצא על הטיפול בתינוק. מה כדאי לעשות?
1. להיעזר בכמה כריות (אולי כדאי להביא מהבית כי לא תמיד יש במחלקה ספייר) כדי לייצר תמיכה סביב האגן שתוריד את העומס מהפרינאום.
2. אחד הדברים שעוזרים בהורדת הבצקת והקלה בכאב הוא רפידות עם מגנזיום. ניתן לרכוש פדים מיוחדים לאחרי הלידה ברשתות הפארם או להכין לבד לפי המתכון הבא:
30 גרם מלח אנגלי (מגנזיום סולפט) – בקבוקון שמכיל 30 גרם ניתן לקנות בבתי המרקחת
100-130 מ"ל מים
פדים
מהלי את המלח האנגלי במים עד להמסה מוחלטת. בתמיסה המוכנה את יכולה לטבול פדים (פד גזה פשוט יכול לעשות את העבודה) ולהקפיא אותם בתוך שקית ניילון.
3. אם את יודעת איך לכווץ את רצפת האגן שלך את יכולה לעשות כיווצים קטנים כשאת חושבת על זה (למשל בזמן האכלה או הנקה של התינוקי). התנועתיות של רצפת האגן תעזור בספיגה של הבצקת ובהזרמת דם שתעודד ריפוי של הקרע. אם את לא בטוחה איך לעשות את זה, כדאי להגיע לבדיקה והדרכה על רצפת האגן עוד בהיריון.

לסיכום על קרעים בלידה

אז למדנו שקרעים בלידה זו תופעה מאוד שכיחה שקשה באמת להתכונן אליה אבל אפשר לצמצם את הסיכוי שזה יקרה. המפתח כאן הוא ידע והיכרות טובה עם הגוף שלך ואיך להתנהל איתו לפני ובזמן הלידה. אם יש לך חששות או שאת לא בטוחה איך ליישם את הטיפים שהוזכרו כאן את מוזמנת להשאיר את הפרטים שלך ונוכל לקשקש יחד ולהבין איך אפשר לעזור לך להגיע הכי מוכנה שאפשר.