מביך אבל נפוץ: בעיות דליפת צואה

על מה נדבר?

מביך אבל נפוץ: בעיות דליפת צואה

הגיע הזמן לדבר על זה: בעיות דליפה ממערכת העיכול מפריעות לרבים, הן יכולות לפגוע באיכות החיים ולהוות אי נעימות לא קטנה. החדשות הטובות: אפשר לשפר את המצב באמצעות תרגול נכון והתמדה

יושבים בקולנוע, חושך באולם והמתח בשיאו. הכוכב של הסרט סופסוף קיבל אומץ והוא עומד לעשות את הצעד הגדול. ואז, רגע לפני, שמת לב שיש ריח לא נעים בסביבה. מבט חטוף מסביבך גורם לך להבין שהמקור של הריח הוא ממש כאן, מהכיסא שלך. 

לא נעים לדבר על זה, לא נעים בכלל, אבל קושי בשליטה על הסוגר האחורי שלנו הוא הפרעה תפקודית קשה. זו לא הפגיעה בפעולות יומיומיות כמו לרוץ כדי להספיק להגיע לרכבת, להתכופף להרים את הילד או לצאת לסידורים, אלא החשש התמידי שלא מפסיק ללוות אותך, הצורך בעוד סט בגדים להחלפה שצריך לסחוב לכל מקום והפגיעה באורח חיים נורמלי. החל מהנאה ועד לפרנסה, הבעיה יכולה להשפיע על החיים דרמטית; לעיתים החשש מתקלות מונע מאנשים לצאת מהבית, לחגוג באירועים משפחתיים ואפילו להגיע לעבודה באופן מסודר.
בין אם הדליפה התרחשה כשלא הרגשת בכלל ובין אם פשוט לא הספקת להגיע לשירותים בזמן, חשוב לי לספר לך שיש פתרונות, רק צריך לקחת נשימה עמוקה ולצאת לדרך.

Fecal incontinence – קווים לדמותו

השם היפה לתופעה המביכה הוא Fecal incontinence ומשמעותו היא איבוד בלתי רצוני של תוכן המעי, ללא קשר למרקם – מוצק, נוזלי, ריר או גז מעל לגיל ארבע. אז אם טרם עברת את הגיל – כל הכבוד לך שכבר למדת לקרוא!

וברצינות, מדובר בבעיה נפוצה – התופעה הזו פוגעת בכ- 8% מהאוכלוסייה, ללא הבדל בין נשים לגברים. זה אומר שבאותו אולם קולנוע מדובר ישבו עוד כמה אנשים שסובלים מבעיה דומה. ישנן אוכלוסיות בהן התופעה הזו שכיחה יותר, כמו למשל אנשים שיש להם מחלות נוספות של מערכת העיכול. 

אולי זו המבוכה שמונעת מרוב הסובלים מהבעיה לטפל במצב, ואולי חוסר הידיעה שאפשר לחיות אחרת; הנתונים מספרים שרק 20% מהסובלים מדליפת צואה או גזים פונים לעזרה מקצועית, ובדרך כלל זה קורה כשהמצב כבר חמור.

בריחת צואה - למה זה קורה?

קיימים מספר מקורות לקושי בשליטה על הסוגר האנאלי:

  1. מערכת העיכול עצמה: תפקוד לקוי של הרקטום שהוא בעצם "קצה" המעיים
  2. סוגר פי הטבעת: תפקוד לקוי של הסוגר
  3. בעיות במערכת העצבים: פגיעה במערכת העצבים באופן כללי, ובחוט השדרה בפרט, 
  4. הדרדרות במצב המנטאלי או הקוגניטיבי: אחת מהסיבות לכך שהתופעה הופכת לנפוצה יותר בגילאים מבוגרים

אבל למה זה קורה לי?

שאלה מצוינת! הסיבות לדליפת צואה או גזים יכולות להיות מגוונות ואף מפתיעות:

אחרי לידה – נשים שילדו נמצאות בסיכון גבוה יותר מנשים שלא ילדו. כמה גבוה? רבע מהנשים שילדו יסבלו מקשיים בשליטה על יציאות. 

ניתוחים באגן – החל מכריתת טחורים ועד כריתת רחם. אם עברת ניתוח באחד מאיברי האגן, הסיכון עולה. 

מחלות – לא עלינו, אבל יש רשימה ארוכה של מחלות שיכולות לפגוע במנגנון השליטה שלנו. אילו מחלות?

  • מחלות של המעיים ומערכת העיכול כמו צליאק, קרוהן או אפילו תסמונת המעי הרגיז. 
  • מחלות של מערכת העצבים כמו, למשל, טרשת נפוצה.
  • מחלות אונקולוגיות באזור האגן והקרנות באזור האגן.

תזונה – ישנם מזונות ומשקאות שהמרכיבים שלהם עשויים לגרות את מערכת העיכול. לרוב הם אינם הגורם העיקרי לבעיה, אבל הם בהחלט יכולים להוות גורם תורם. מה למשל?

  • אלכוהול
  • קפאין (כן, גם שוקולד)
  • מזונות רווי סיבים, שנחשבים לבריאים באופן כללי, אבל עלולים להקשות על הסובלים מהתופעה

טוב, הבנתי. אז מה עושים עכשיו?

ראשית חשוב להבין איזה סוג של דליפה קיימת. קיימים שני סוגים עיקריים של דליפה:

  • דליפה פאסיבית:  היא מתרחשת מבלי שמרגישים. הדליפה יכולה להופיע בעירות אבל גם בזמן השינה, התחושה מופיעה רק מהרטיבות או הריח.
  • דליפה מתוך דחיפות: בדליפה כזו קיימת תחושה של צורך, אבל הוא מאוד מפתיע ודחוף, כזה שלא נותן מספיק זמן להגיע לשירותים. 

השלב הבא הוא לבצע בדיקות. קיימות מספר בדיקות שיכולות לתת תמונה די ברורה של המצב:

  1. מנומטריה – בדיקה לא נעימה, אבל לא נוראית, שמטרתה היא לספר לנו מה המצב התפקודי  של הסוגרים (להזכירך – יש לנו שניים).
  2. אולטרסאונד – מטרת האולטרסאונד היא להראות לנו את המבנה של הסוגרים, האם הם שלמים או שיש בהם פגיעה (למשל אחרי לידה טראומטית). 
  3. דפקוגרפיה – כך נקראת בדיקת רנטגן ייחודית שמבצעים בעת ישיבה על האסלה. מטרתה היא להראות לנו "בזמן אמת" מה קורה במערכת. 

איך מטפלים בדליפת צואה?

את דרכי הטיפול ניתן לחלק לטיפול בעל אופי שמרני וטיפול שהוא פולשני.

הטיפול השמרני כולל:

  1. פיזיותרפיה – הטיפול הפיזיותרפי בדליפות צואה וגזים נועד לחזק את הסוגר האנאלי ושרירי רצפת האגן וגם לשפר את התחושה באזור. יחד אנחנו ניצור הרגלים מיטיבים, כאלה שיאפשרו לך לשמור על התוצאות לאורך זמן. 
  2. תזונה – כאמור, קיימים מזונות ומשקאות שעלולים להחמיר את המצב, אבל חשוב לדעת שישנם מזונות ומשקאות שיכולים גם לשפר. בשביל להבין לעומק מה הכי נכון לגוף שלך, רצוי להתייעץ עם דיאטנית שמתמחה בגסטרו – כלומר הפרעות של מערכת העיכול. 
  3. חוקן – בחוקן מומלץ להשתמש לצורך ריקון של המערכת, למשל לפני נסיעה ארוכה או סיטואציה אחרת בה נרצה למנוע אירועים של דליפה. לחילופין אם הדליפה מתרחשת בשעות קבועות ניתן לרוקן את תוכן המעי לפני שזה קורה. 
  4. פלאג אנאלי ייעודי – הפלאג האנאלי הוא אביזר דמוי טמפון. מטרתו היא מניעה של דליפות קטנות (הוא לא ימנע ריקון מלא של תוכן המעי). ניתן להשתמש בו בדומה לחוקן, לקראת אירועים בהם נרצה להימנע מתקלות, למשל לפני שהולכים לבריכה. שימו לב, מדובר בפלאג שמיועד במיוחד לטיפול בדליפות צואה, ולא בפלאג גנרי. 
  5. תרופות לעצירות – ישנן תרופות שניתן לרכוש ללא מרשם רופא ולהשתמש לפי הצורך, בדומה לסעיפים הקודמים- לפני אירועים. עם זאת, מומלץ להתייעץ עם רופא לפני כל נטילה של טיפול תרופתי. 

אם אף טיפול שמרני לא עוזר ואיכות החיים נפגעת מאוד ניתן לשקול יחד עם הרופא המטפל את אפשרויות הטיפול הפולשניות, שלרוב יהוו מוצא אחרון. קיימות שתי דרכי טיפול פולשניות שבהן נוהגים לטפל בבעיה:

  1.  Sacral nerve stimulation– השתלה של אלקטרודה בפי הטבעת שמחוברת לקוצב קטן. בתחילה הקוצב הוא חיצוני. במידה והטיפול מוצלח, גם הקוצב מושתל בתוך הגוף. מטרת הקוצב היא לתת למערכת איתות שיאפשר לה לתפקד בצורה מיטבית. 
  2. ניתוח – במידה וישנה פגיעה בשלמות הסוגר של פי הטבעת, ניתן לבצע תיקון כירורגי של הסוגר.

זה לא משנה כמה אתם סובלים ומה הסיבה לכך – אין סיבה להיסחב לכל מקום עם סט בגדים להחלפה או לחשוש מביקור בים. זה הזמן לבדוק את המצב ולהתחיל לטפל בו. 

 

המאמר נכתב בחסות: איה וגיל – מומחים לפיזיותרפיה במרכז הכרמל, חיפה. כל הזכויות שמורות 2023.

יצירת קשר

נגישות

יצירת קשר